האשטאג הורים

כמות המידע האדירה איתה נדרש המוח האנושי להתמודד מביאה אותו לעשות שימוש בתבניות ותיוגים. המוח האנושי יוצר קטגוריות אליהן הוא מכניס אנשים, אירועים, מותגים וכדומה, ובהתאם לכך עושה שימוש בערכים שנתבעו בנו לאותה קטגוריה ובהתאם לכך נוצרת התנהגות. אם ניקח לדוגמה את רשת בורגר קינג אותה אנו מתייגים לתוך קטגוריה של מזון מהיר, לה אנו מדביקים ערכים של גאנק פוד, מהיר, זמין, זול וכו מה שעוזר לנו להחליט כיצד לנהוג כאשר אנו רעבים, לאכול שם או לא. תהליך התיוג עוזר למוח לקלוט ולעבד מידע בצורה פשטנית יותר ולהניע לפעולה, אך מה קורה כאשר הערכים שנקבעו לאותה קטגוריה מוטעים בבסיסם? או כאשר הערכים הם תוצר סביבתי ולא אינדבודאלי? התוצר הסופי יכול להיות הנעה להתנהגות שלילית.
תהליך התיוג הינו מהותי יותר כאשר אנו נוגעים באנשים, בעיקר כאשר התיוג מוביל את הפרט להתנהגות שלילית. קטלוג אנשים מאפשר לאינדבדואל או לקבוצה מסויימת ליצור עליונות שהיא בגדר אשליה אופטית אל מול קטגוריות שונות, ויכולות להיות לכך השלכות הרסניות.
אם נביט לרגע בתקופת גרמניה הנאצית, כל אדם שאינו בן הגזע הארי תויג כשונה/אחר, ויוחסו לו ערכים של נחיתות או תת גזע שהינם מוטעים בבסיסם, ועל פי אותו תיוג נקבע מי לחיים ומי למוות.

 האשטאג-הגדרה למשתמש המתחיל

האשטאג היא מילה חדשה שחברת טוויטר הכניסה לחיינו בשנת 2007, על ידי שימוש בסולמית בתחילת מילה אנו מתייגים תמונה, אדם, פוסט וכדומה לתוך קטגוריה, חיקוי פעולה בסיסית של המוח שמאפשר לנו בקלות לייצור ערכים ודפוסי התנהגות, בחשבון האינסטגרם שלי עשיתי שימוש לא פעם בהאשטאג Maldives כדי לתייג את הירח דבש החלומי של אישתי ושלי. התיוג מקטלג את התמונה לאזור גאוגרפי שאליו אני משייך ערכים של חופשה, נופש, רוגע, שלווה, ירח דבש, ודפוס ההתנהגות שלי יכול להיות חיוך קל או לחלופין הפעלת תאי הזכרון.

#אישה

קטלוג אנשים לפי מגדר, גזע, דת, איזור גאוגרפי וכדומה הוא תהליך קוגנטיבי שאנו כמעט ולא מייחסים לו חשיבות, אך מה קורה כאשר החברה בה אנו חיים יוצרת אצלנו קטלוג מוטעה למגדר שלם באוכלוסיה?
אישה באופן היסטורי נכנסת לקטגוריית אמא ומיוחסים לה ערכים של ילודה, גידול ילדים, טיפול במטלות הבית ואף רכות, עדינות והכלה. השיוך הקטגורי הוביל תפיסה חברתית של דיכוטומיה בין נשים לגברים, אשר לפיה האישה והגבר הם שתי ישויות מנוגדות ושונות לחלוטין, ואין בהם מן המשותף אלא הן נועדו להשלים אחת את השניה. תפיסה זו מבוססת על מהות ביולוגית של הגוף האנושי בו רק האישה יכולה ללדת ועל כן יוחסו לה אותם ערכים, בעוד לגבר יוחסו ערכים של עבודה ומחיובות אזרחית. כאשר אם נבחן זאת באופן היסטורי הדיכוטומיה בין נשים לגברים החלה עוד בתקופת הציידים והמלקטים בה הנשים עסקו בליקוט בעוד הגברים עסקו במסעות ציד ארוכים וזאת על מנת לאפשר לנשים לעסוק בטיפול בילדיהן.
הסיטואציה החברתית בה אנו חיים היוצרת חוצץ בין הגבר לאישה היא תולדה של תיוג האשה והגבר וייחוס להם ערכים שונים, אותם ערכים שככל הנראה היו נכונים לתקופות היסטוריות, מוטעים בעת המדורנית.
למרות זאת אנו עדיין מתייגים את האישה באותו האופן.

#מתבגרים

כילד בן 15, הגיל בו הכרתי לראשונה את אישתי, ועוד טרם השימוש בהאשטאג, אני מוצא את עצמי בסביבה עתירת תיוגים, לא רק מגדריים, אלא כאלו שמגדירים אדם לפי מראה חיצוני והחברה איתה הוא מסתובב. לא פעם ילדים מנצלים את תופעת התיוגים לשם עליונות, השפלה וניצול, תיוגים כגון חנון, ערס, שמן ועוד הם רק חלק מקטגוריות הייחוס של מתבגר ולא פעם מצאתי את עצמי מתוייג בחלקם. הכניסה לזגיות מוקדמת איפשרה לי לא פעם להסתכל על העוולות הללו גם מנקודת מבט נשית ולהבין לא פעם לרחש ליבה של זוגתי, בשלבים שהנשיות מתעצמות והפער המגדרי גדל. סופו של פרק התיכון הוא סימן לתחילתו של פרק חדש בחיים, הצבא. התיוג המגדרי בכניסה לצבא איננו מתאים לזוגתי והיא בוחרת להתנדב לשירות קרבי, מעשה עם המון אומץ שדורש חתימה על שנת התנדבות. לא אשקר, הרמתי גבה ואפילו הערתי על כך שזה לא בשבילה, נפלתי גם אני לתיוג המגדרי, שאלתי את עצמי כיצד היא תסתדר ותתמודד עם המרחק מהבית והקושי הפיזי והמנטלי. התבדיתי מהר מאוד, למרות הקשיים שבדרך היא לקחה חלק פעיל בהגנה על בטחון המדינה, התקדמה במסלול פיקודי ,לקחה חלק בהכשרה של טירונים ואף סיימה קורס סמ״בים בהצטיינות, קורס שעד לעותה עת היה מנת חלקם של גברים בלבד.

בתום 3 שנות שירות התחלנו את חיינו האזרחיים בצורה שווינית, כאשר פנינו מועדות אל עבר האקדמיה ואנו עושים צעדים ראשונים בעולם התעסוקה, עולם התעסוקה שבוחר לקבל אותי בזרועות פתוחות, מרים גבה שזוגתי בוחרת לעסוק בתחום הבטחון, תחום שמתוייג עם מגדר אחר. במהלך הלימודים, העבודה ושגרת חיי היום יום העמוסה בחרנו למסד את הזוגיות שלנו, עוצרים לאתנחתא של חודש בנופיה המרהיבים של תאילנד ובגן העדן הקסום של האיים המלדיביים, בדרך להיות הורים.

#הורים

מפת התיוגים הפרטית שלנו העבירה אותנו מקטגוריית בני האדם אל עבר קטגוריית ההורים, כאשר בכל שלב ניסינו ועדיין מנסים להתנהל בצורה סינרגטית ולא בצורה דיכוטומית. ההתנהלות בצורה סינרגטית איננה פשוטה ודורשת מודעות עצמית והבנה הדדית, אני אט אט לומד להבין שערכים של רכות, עדינות והכלה הם לא רק חזקתה של האישה, אלא חזקתו של ההורה, והבחירה בהורות שוויונית מחייבת אותי לסגל אותם לתוכי. תחילת הדרך לא פשוטה ורבים אמרו זאת לפניי, אך אני משתדל ללמוד וקשוב לביקורת הבונה של אישתי, לוקח חלק פעיל בגידול בני ולוקח אחריות על הטיפול בו בזמן שאישתי בעיסוקיה. לאחרונה אני קוצר פירות מהצורה בה אישתי ואני בחרנו לחיות, אני מתעורר כל בוקר לצד בני, דואג להאכיל, להחליף ולהלביש לפני שאנחנו ממשיכים למעון, מקפיד להיות רגיש ולהיות קשוב לצרכיו והוא גומל לי בחיוך ובצחוק.
אורך החיים בו בחרנו במציאות הארץ ישראלית מאתגר ולא פשוט אך בעיקר מספק, במציאות בה אישתי ואני מודעים למגדרים והתיוגים שמשחקים חלק בזוגיותנו, אנו ממשיכים במסע בדרך לסיפוק ורווחה. אין דבר שעושה אותי יותר מאושר מאשר לראות את אהבת חיי מתפתחת אקדמית ותעסוקתית וממצה את עצמה בדרכה למימוש עצמי. בסוף היום ששוהם הולך לישון, והצורך שלי בשתי רגעים של שפיות מתעורר, בדרך למרפסת אני עוצר רגע בחדר השינה, מביט על האישה שפותחת בפניי יום יום את עולמה ומבקש מבורא עולם שאשכיל יום יום דרך עולמה לפתח את האבהות הישראלית שלי, ובתוך תוכי אני רק מקווה שזה לעולם זה יהיה הדדי.

אז מסתבר שאני לא מכוכב אחר ויש עוד כמה חייזרים כמוני

רועי ויינשטיין עמרי אימבר

About יוסי מזרחי

יוסי מזרחי, בן 28, נשוי ואבא לשוהם ורום. גר בירושלים עיר הקודש. מייסד הבלוג Daddy.co.il-חיים של אבא.

Check Also

זה אבא? זה סטודנט? זה בעל? לא, זה סופרמן

חלפו 5 שנים מאז שהשתחררתי מהצבא, ואני שומע לא פעם שפיפסתי או וויתרתי על דברים בדרך. אז החלטתי לעשות קצת חשבון נפש ולשאול את עצמי שאלות קשות על מה עשיתי ב5 שנים האחרונות והאם אני מפספס פה משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *