מלכוד 22- מימון לרכב חדש

יכולתי לזהות כבר מהאות הראשונה של שמי שזה אהיה אחד מאותם ימים שלחזור הבייתה מיום עבודה זה לא ממש כיף.

פותח את דלת הכניסה ובמקום "שלום", אישתי – " שייקה, ראית את האוטו החדש של שרית אלישר מקומה 3?".

עוד לפני שאני משיב ב "לא", היא ממשיכה "חיים בעלה פינק אותה בניסן ג'וק מהניילונים עם מסך בגודל של האייפד של הילדים. אלה יודעים לחיות. אפשר ללמוד מהם…".

כמה דקות מאוחר יותר, אני במקלחת וזרם המים שוטף אותי במחשבות. לא יכול לשכוח איך רק לפני שלושה שבועות או אולי חודש נפגשתי עם חיים בדרך למעלית לקראת הערב כאשר שנינו חזרנו מיום עבודה. חיים עם פרצוף תשעה באב ואני שואל אותו "מה קורה חיים? למה אתה ככה?" וחיים משפיל עיניים קפוץ כולו מסנן "הבן זונה, הבוס שלי…עד שאני מבקש ממנו משהו עונה מיד לא. כבר 3 שנים שלא העלו לי את השכר. כוס אימא שלו…". ואני שמכיר את הסיטואציה וגם באמת מרחם על הבן אדם המרוסק שמולי "חיים, עזוב אותך. תגיד תודה שאנחנו בריאים ועובדים, ועל המשפחה שיש לך. שילך לעזאזל ויחנק…" המעלית עצרה וחיים יוצא, מסתובב, זורק מבט כזה של אני מנסה לחייך אבל לא מצליח. אני מסוגל לזכור את מיצמוץ העיינים שעשיתי לו…

ועכשיו מי שמסתבר שהוא בן זונה זה חיים. כנראה קיבל בונוס או העלאה יפה. הוא לא חייב לי הסברים אבל אני מרחם עליו והוא חוגג…

בארוחת הערב הדרמה נמשכת. האשה פורסת את הלחם ואני מרגיש שהיא פורסת אותי. הבן שובר את קליפת הביצה הקשה עם הכפית ואני מרגיש פטיש 5 קילו על הראש. האמת שאני מרגיש בפינה. קצת אפס. זה מתחבר לעוד כמה חבר'ה מסביב, פה חברים, שם מישהו מהעבודה שלא הסתדר לי איך הם עושים את זה. הבעל בליסינג והאשה עם רכב חדש. תמיד האמנתי שמדובר בירושה או חסכון ישן ופירגנתי מכל הלב. אבל חיים סיפר לי כבר כמה פעמים כמה הוא חנוק…

נשברתי – אחרי החדשות אני יורד למטה לסיגריה. לא מתכנן ובאופן בלתי נשלט לוחץ על האינטרקום של חיים "חיים, סחטיין על הבונבון שהבאת לשרית. בוא עם המפתחות…הסיגריה עלי…"

אחרי שחיים יורד זורח כולו, מבקש שאפרד מהסיגריה הוא פותח את הדלת של הג'וק, הריח של החדש מכה בי, מסך הטאצ' הענק חונק אותי הוא מוסיף "תאמין לי, המציצה שקיבלתי משרית על ההפתעה הזו שווה הכל…". אני עוד מעט משתבץ אבל לוקח נשימה ארוכה ופולט בקול צפצפני ומביך "אז הבנזו…אההה…הבוס שלך אישר בסוף את הבקשה…מה?". חיים תוקע בי מבט מוזר "מה?…לא!…אה…זה בהלוואה אחי!" וממשיך "איפה אתה חי? אם נחכה להעלאות, לא נחיה. הריבית היום אפס. אפס, אתה קולט?" וממשיך בסינית "לקחתי הלוואת בלון ל4 שנים, משלם רק ריבית ואז מגלגל אותה לרכב חדש….תגיד אתה קולט את הקומבינה?".

ככה חולפים להם שבועיים ואני כבר הפכתי למומחה להלוואות ולריביות. יודע כבר מה זה לוח סילוקין ומהי הלוואת בלון. יודע מהיא ריבית פריים, ולומד שאפשר לקחת הלוואה גם מהבנק וגם מהקרן ההשתלמות אבל גם מיבואן הרכב. הייתי אשכרה מפגר. פרמיטיבי. כל העולם חוגג ואני נשארתי מאחור. החלטתי שעד סוף החודש אני מפתיע את האשה. התוכנית היא רנו קפצ'ור ושימותו הקנאים.

יום חמישי הקדוש הגיע. אם יש משהו שאני לא מוותר עליו זה הפעם בשבוע בכדורגל עם החבר'ה אחרי העבודה. אמנם פעם הייתי מהיר בהרבה והגב לא הפריע לי, אבל עדיין אני אחד הטובים וכולם יודעים את זה. ביום הזה אני מקבל כבוד. ולא, לא על המגרש, שם אין רחמים, אלא כשיושבים אחרי המקלחת עם הבירה ועושים סיכומים. אני מרגיש את זה, וזה עושה לי טוב.

אני מחליט לתפוס את מוטי שעד היום לא ממש דיברתי איתו אבל יודע שהוא מבין קצת בפיננסים ולמרות שעל המגרש הוא די חננה, אפשר לראות שהחב'רה שמכירים אותו מכבדים אותו ולא פעם תופסים איתו פינה ומתייעצים איתו. היום אני…

אני מספר למוטי על התוכנית שלי ועל הריבית שקיבלתי ומצפה לאישורו שאכן אני בעיניינים ועשיתי שוק כמו שצריך. בתאכל'ס אני כבר סגור על עצמי ויחד עם תחושת הכבוד על היכולת שלי על המגרש אני מצפה לקבל כבוד על המומחיות בהלוואות שצברתי תוך זמן קצר. מוטי לוקח לגימה ארוכה מהגולדסטאר, מביט בי ארוכות ופותח בנאום שלא נעצר. הוא לא מחכה לתגובה שלי וגם לא ממש מביט לי בעיניים:

"שייקה, אני לא ממש מכיר אותך חוץ מכאן בימי חמישי, אבל את הסיפור שלך אני מכיר טוב. טוב מדי. החברה שלנו חולה. נדבקנו מהאמריקאים. אשראי קל מדי. זה ממכר. העולם לא צומח וכמו שאתה יודע קשה להחליף עבודה ולהתקדם בשכר. ארצות הברית קרסה ב 2008 בגלל אשראי שחולק ללא הכרה לנדל"ן עד שהכל התפוצץ ואז כול העולם נשאב אחריה. מאז הריביות בעולם ירדו לאפס כדי לעזור לכלכלה להתייצב ולהתאושש. בסופו של דבר, האשראי הזול הזה הגיע גם למשקי הבית. בנדל"ן אתה יודע שמדברים על בועה שקשורה לזה. אבל הבעיה היא שאנשים משתמשים לאשראי גם למוצרי צריכה ולא רק לנדל"ן שהוא השקעה ארוכת טווח. מכונית זה הוצאה לא השקעה. גם אם הריבית נמוכה, עדיין בתום 3 או 4 שנים הערך שלה יחתך ב 50% או יותר, מה תעשה אז?"

אני מצליח לעצור את שטף המילים של מוטי "תשמע, לאשתי יש עכשיו סוזוקי באלנו. היא לא בטוחה ולא חסכונית כמו רכב חדש, גם פעם בכמה חודשים אני צריך להחליף מצבר, צמיג או וישרים. מכונית חדשה זה חסכון…".

מוטי מחייך וממשיך "עשה לי טובה ותפסיק עם השטויות. כלכלית אין מה לדבר, אתה מתאבד. אבל בצורה נעימה. זה פצצת זמן. ממש כמו סמים. בהתחלה זה נעים, אבל הסוף ידוע מראש". הוא תוקע בי מבט חודר וממשיך "תבין, החזרי ההלוואה הם ודאיים, אין גמישות, אם חס וחלילה תתקע מתישהו למשך כמה חודשים תהיה בעיה כואבת. אתה עלול לא לעבוד כמה חודשים או להצטרך כסף למשהו דחוף ואז החגיגה תהפוך לסיוט. אתה תשאר בלי כסף ובלי אוטו".

"אל תתבלבל יש פה הרבה מאוד אינטרסנטים שמעודדים אותך לקחת את האשראי. הם מובטחים. המסמכים לטובתם. אתה שם תשלום ראשון וגם משעבד את הרכב. ככה שאם קורה משהו רק אתה ניזוק. החיים זה לא רק ריבית ותשלומים זה גם אירועים לא מתוכננים".

אני מרגיש שהחלום שלי חטף טיל פטריוט ומנסה בכל זאת להרוויח מהשיחה "תגיד מוטי אז מה עושים?".

מוטי מוכן גם לזה "תשמע, חורקים שינים ועושים את מה שנכון. לא לוקחים אשראי. זה המוצא האחרון. אולי רק למשכנתא וגם אז בחוכמה…אבל זה נושא אחר…תשמע, אני מבטיח לך שהרבה מאוד מהלוליניים הפיננסים יתקלו בשלב זה או אחר בהרבה לילות חסרי שינה. עזוב אותך, תחסוך תהיה הגיוני, כשיהיה לך מספיק בצד ומספיק בטחון, תתקדם. החיים יותר ארוכים ממה שנדמה ונכון לתכנן לטווח ארוך."

"נו מוטי, זה לא פתרון…"

"שייקה, תשמע, שוק הרכב עכשיו חלש מאוד, אגב גם בגלל הליסינג וכל הטריקים של האשראי. תנצל את זה. יש מציאות שאי אפשר לדמיין. לא חסרים בעלי רכב פרטיים שליקקו את המכונית ואתה רק יכול להרוויח מזה. תפשיל קצת שרוולים, תחפש, תתקשר, תחקור תבדוק טוב. גם אם תשלם כמה אלפיות יותר ממחיר מחירון עדיין תוכל לחסוך עשרות אלפים לעומת הרעיון המקורי שלך. מכונית בת 3 או 4 היא עיסקה מדהימה שאתה יכול בלי הלוואה וחיי שעבוד ועבדות. תספר לאשתך על השיחה שלנו. קשה לי להאמין שהיא תאהב אותך פחות…״

About shayy

שי, תושב מרכז הארץ. נשוי ואבא ל3 מתבגרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *