בדרך לחדר לידה עוצרים בזנזיבר

החוף השקט

דממת אלחוט שוררת סביבנו, בעודנו פוסעים לנו בין מבני העץ הרעועים בחיפוש אחר חוף ים אקזוטי, אט אט מתגלה מול עניינו מראה עוצר נשימה של הים שאיננו, משאיר אחריו סירות נטושות ושקט אינסופי. עושים פעמינו לעבר האופק האינסופי בחיפוש אחר משהו שיזכיר במעט את תמונות מי הטורקיז שהשתקפו ממסך המחשב, אך זוהי שעת הגאות כך מספר מדריך התיירים שפוגש אותנו במים מאוכזבים במעט, שולף מצלמה ומציג לנו ימים טובים יותר.
כוכב הים האדום שמחזיק בידו המדריך הופך להיות הכוכב היחידי ביום הזה וגם ההתלהבות הרגעית ממנו חולפת כלא הייתה, אולי זה אנחנו שאחרי החוויה של האוקיינוס ההודי במלדיביים הגענו עם ציפיות גדולות, או שאולי הפיסה גן עדן הקטנה הזו מסמלת יותר מכל את מטרת הטיול הזה את השקט שלפני הסערה.

רגע לפני שהחיים משתנים, באמת

הבחירה בזנזיבר החלה בשני פסים, שני הפסים שהופיעו על בדיקת ההיריון והודיעו על הריון שני במספר, הידיעה הזו שהפעם החיים משתנים באמת! הביאה אותי חיש מהר לחשוב על טיסה אחרונה לפני שאנו הופכים מזוג עם ילד למשפחה, האישה רצתה יעד אקזוטי, זו חופשה מבחינתה כך היא אומרת, כנראה הרגלתי אותה לטוב מידיי מוקדם מידיי, המלדיביים יקר מידיי, מקסיקו רחוק מידיי וזנזיבר היה נראה כמו האלטרנטיבה המושלמת לגן עדן במרחק נגיעה.
למה הפעם החיים משתנים באמת אתם בטח שואלים, הרי הדפוס הזה של שני פסים בבדיקת הריון ואז יעד אקזוטי כבר מוכר לנו, בפעם הקודמת מצאנו עצמנו בפיסת גן עדן אחרת, האיים המלדיביים, רגע לפני שהפכנו הורים בידיעה שזו החופשה האחרונה לפני שהחיים משתנים, רק שמהר מאוד התבדינו וגילינו שלהיות הורים לילד אחד זה לא כל כך מפחיד כמו שסיפרו לנו והחיים שלנו לא השתנו מהקצה אל הקצה, אלא חיינו כמו הים משלבים רגעי גאות בהם את לומד לשחות במים העמוקים לצד רגעי שפל בהם את לומד ליהנות מהשלווה שעד לפני רגע הייתה נראית כה סתמית.

בחזרה לעתיד

הבחירה ביעד מוסלמי בתקופה כה רגישה לוותה בחששות רבים מצד מירית שכאילו חיפשה להיאחז בעוגן שישרה לה מעט בטחון, גם מטוס ארקיע מלא ישראלים לא הרגיע אותה עד שפגשנו בזוג מקסים שיהיה שותף מלא לחוויה המדהימה שלנו.
ארוחת בוקר לצד זאב וחגית, רביצה בים וטיולים משותפים, ארוחת ערב ואפילו כוס של ויסקי כדי לסגור את היום, זה הרגיש כל כך טבעי כאילו בחרנו לצאת לטיול זוגות משותף, רק שפער קטן מפריד בינינו והוא קצת יותר משני עשורים, בדיחות על כך שהם יכולים להיות ההורים שלנו אולי נאמרו לא פעם בהומור אבל יותר מכל השהות לצידם שיקפה את החלום הקטן שיש לי, לשבת לי על אותו חוף ים אקזוטי עם בירה ביד סוגר את אותו מעגל שהתחיל אי שם במלדיביים, המעגל שמתחיל בדממת אלחוט של השפל רגע לפני שמתחילים להיות הורים ונגמר שוב בשפל אחרי עשורים של גאות, עשורים של הורות במשרה מלאה.

 

About יוסי מזרחי

יוסי מזרחי, בן 28, נשוי ואבא לשוהם ורום. גר בירושלים עיר הקודש. מייסד הבלוג Daddy.co.il-חיים של אבא.

Check Also

זה אבא? זה סטודנט? זה בעל? לא, זה סופרמן

חלפו 5 שנים מאז שהשתחררתי מהצבא, ואני שומע לא פעם שפיפסתי או וויתרתי על דברים בדרך. אז החלטתי לעשות קצת חשבון נפש ולשאול את עצמי שאלות קשות על מה עשיתי ב5 שנים האחרונות והאם אני מפספס פה משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *